פסק-דין בתיק ע"א 4346/07

1.       ערעור (בזכות) על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחיפה ( כב' הרשם מר ניר זיתוני) מתאריך 14.3.2007, בתיק הוצל"פ [חיפה] 02-11644-81-5.

          בהחלטתו האמורה דחה כב' ראש ההוצאה לפועל את טענת המערער כי פרע חובו למשיב, ולחילופין, כי אינו חייב לקיים את פסק הדין משום שאינו חוקי.

2.       המבקש היה מנהלה של חברה שעסקה בשאיבת בטון, ושמה היה "הידרובטון" בע"מ (להלן - " החברה"). בשנת 1977 ייבאה החברה שתי משאבות בטון מאנגליה, ולצורך הייבוא קיבלה החברה אשראי בסכום של 28,000 ליש"ט מאת המשיב, והמערער ערב לחובות החברה.

          לימים נקלעה החברה לקשיים כספיים, ולא עלה בידה להשלים פרעון ההלוואה. עקב כך הגיש המשיב תביעה לבית משפט השלום בחיפה, ובתאריך 24.6.1981 ניתן נגד המערער והחברה פסק דין המחייב אותם לשלם למשיב הסכומים הבאים:

(א)     סך 350,554 שקל (והכוונה לשקלים ישנים, שהם כיום 350 ש"ח), בצירוף ריבית בשיעור 140% לשנה מיום 1.4.1981.

(ב)      סך 226,861 שקלים (שהם כיום 227 ש"ח), צמוד לשער הליש"ט ונושא ריבית בשיעור 140% לשנה.

          כמו כן חויבו המערער והחברה לשלם למשיב את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 17,000 שקלים, בצירוף מע"מ כחוק.

3.       נגד המערער ננקטו הליכי הוצאה לפועל, ובמסגרתם עוקל ונמכר רכוש בבעלותו, ואף המערער עצמו מימש נכסים מנכסיו עד כי, לטענתו, שולם למשיב סכום של כ- 300,000 ליש"ט בגין אותה הלוואה בסך 28,0000 ליש"ט שקיבל, והמערער ירד מנכסיו ואף חיי משפחתו נקלעו למשבר שהוביל לגירושין מאשתו. מכל מקום, לטענת המערער, מאז המשבר הכספי ההוא, הוא מנסה לשקם את עצמו, ומכיוון שבשתיים עשר השנים האחרונות לא ננקטו נגדו הליכים, סבר כי החוב נפרע. עתה, עם חידוש הליכי ההוצאה לפועל נגדו, מבקש המשיב להוציא מידי המערער את בית מגוריו כדי לסלק בה את יתרת החוב, ולהותירו ללא קורת גג.

4.       בבקשתו, כמו גם בהודעת הערעור ובטיעונו שלפני, טען המערער טענות כנגד פסק הדין עצמו. לטענת המערער פסק הדין אינו חוקי, ועל כן היה על כב' ראש ההוצאה לפועל לקבל טענת המערער, כי אין לבצע את פסק הדין. טענת אי חוקיותו של פסק הדין, מתייחסת למעשה לשיעור הריבית שנקבע בפסק הדין, אשר לטענת המערער עולה על השיעור המרבי שניתן היה לפסוק בעת מתן פסק הדין.

          המערער צרף להודעת הערעור טבלאות שונות, המלמדות לכאורה על כך, שלפי חישוביו של המשיב, חובו עומד כיום על סכום של כ- 11 מיליון ש"ח, ולעומתו מצביע ב"כ המשיב על כך, שחובו של המערער, לפי הרשום בתיק ההוצאה לפועל, מגיע כדי סכום של כ- 3 מיליון ש"ח בלבד.

          מכל מקום, המערער טוען, ולדעתי יש טעם בטענתו, כי מאז נפתחו נגדו הליכי ההוצאה לפועל, מומש רכוש ששוויו עולה עשרות מונים על שוויין של שתי משאבות הבטון, שבשעתו החברה רכשה מחו"ל.

5.       כב' ראש ההוצאה לפועל דחה טענותיו של המערער משום שסבר, כי את טענותיו בנוגע לחוקיות פסק הדין היה על המערער להביא לבחינת ערכאת הערעור, ולראש ההוצאה לפועל אין סמכות להתערב בפסק דין חלוט שניתן על ידי בית המשפט המוסמך. עוד הוסיף כב' ראש ההוצאה לפועל, כי המערער לא הציג מסמכים המעידים על פרעון החוב, ואף הביע מורת רוחו מכך שהמערער "מיחזר" טענות ישנות והשתמש בלשון לא הולמת.

          לדעת כב' ראש ההוצאה לפועל, תרופתו של המערער היא בבקשה לביטול פסק הדין או בערעור על פסק הדין, ועוד הביע כב' ראש ההוצאה לפועל פליאתו, על כך שהמערער, שהוא איש עסקים, לא ידע במשך 12 שנים, כי תלוי ועומד נגדו פסק דין שטרם בוצע עד תום.

6.       למעשה קשה למצוא פגם בהחלטת כב' ראש ההוצאה לפועל, שהרי תפקידו של ראש ההוצאה לפועל הוא להוציא לפועל פסקי דין שניתנים על ידי בית המשפט. ראש ההוצאה לפועל אינו מסומך לבחון את חוקיותם, נכונותם או תבונתם של פסקי הדין שניתנים בבתי המשפט, וכבר נקבע בע"א 267/78 לידיה בלפור נ' איסר בלפור, פ"ד ל"ג (1) 375:

"על ראש ההוצאה לפועל לפעול על פי האמור בפסק הדין כפשוטו ואין עליו לחקור במופלא ממנו. אין הוא רשאי לתקן את שעיוות בית המשפט בפסקו את הדין ואין הוא רשאי למלא את החסר בפסק הדין, אם נשאר כזה לדעתו. הוראות ותניות שבהסכם פשרה או בהסכם אחר אשר ניתן לו תוקף של פסק דין, שהן ברורות על פניהן, יש להוציאן אל הפועל כלשונן."

          יחד עם זאת, מהמסמכים שהונחו לפני עולה, כי בתאריך 5.6.2005, הגיש ב"כ המשיב בקשה ללשכת ההוצאה לפועל, ובה ביקש לשנות את כלל החישוב של החוב, באופן שהחוב יחושב לפי טבלה מס' 119. ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת הגב' דנה עופר) נעתרה לבקשה, והורתה "כמבוקש".

          אציין, כי "טבלה 119" היא טבלת הריבית המרכזית של הבנק המשיב, הטמונה בעומק זכרונו של מחשב ההוצאה לפועל (ולפניה נהגה טבלת ריבית 489). בטבלה זאת רשומים שעורי הריבית, כפי שהשתנו מעת לעת בבנק המשיב, ולפי טבלה זאת מחושבים החובות של אלה החייבים סכומי כסף לבנק איגוד, ואשר בפסקי הדין שניתנו נגדם, נקבע, כי חישוב הריבית יעשה לפי הריבית הנהוגה בבנק איגוד.

7.       נוכח החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל, שקיבלה בקשת ב"כ המשיב, לשנות את כלל החישוב, ולהחיל על חובו של המערער את "טבלה 119", טוען המערער, שאם אין ראש ההוצאה לפועל מוסמך לשנות את פסק הדין, כיצד היה מוסמך לשנות את כלל החישוב. מאידך, אם היה מוסמך לשנות את כלל החישוב, מדוע זה הוחל כלל החישוב לפי "טבלה 119" רק מהמועד בו ב"כ המשיב ביקש זאת ולא ממועד אחר.

          המערער הוסיף וטען, שאם כלל החישוב לפי "טבלה 119" היה מוחל מראשיתו של החוב, כי אז היה מתברר שהחוב נפרע זה מכבר, ולא זו בלבד שנפרע, אלא שלמערער מגיעה עתה יתרת זכות מהבנק ("מליוני ש"ח"). לעומת זאת טען ב"כ המשיב, שגם אם יוחל על החוב כלל החישוב מתחילתו של החוב, כי אז עדיין חייב המערער למשיב סכומי כסף נכבדים.